סקר YouGov אירופי חדש, שנערך בקיץ-סתיו 2025 במספר מדינות מרכזיות (צרפת, גרמניה, איטליה, ספרד, פולין, דנמרק ובריטניה), מצביע על כך שדעת הקהל נוטה בבירור נגד הגירה חדשה. הרוב תומך בצמצום והגבלה של ההגירה, וכן בגירוש מהגרים בלתי חוקיים או כאלו שנתפסים כנטל על החברה – החל מפושעים וכלה באלו שהגיעו כדי לנצל את מערכת הרווחה.
בין 45% ל-53% מהנשאלים תומכים בתרחיש קיצון שבו לא יתקבלו מהגרים חדשים כלל, ומספר גדול של מהגרים שהגיעו בשנים האחרונות יידרשו לעזוב.
הציבור מבחין בין מהגרים "בלתי חוקיים" ומהגרים שפעלו בניגוד לכללים, לבין מהגרים חוקיים. התמיכה בהרחקת מהגרים חזקה משמעותית כלפי הקבוצה הראשונה. תחושות אלו אינן חדשות והופיעו בסקרים קודמים, אך מדובר במגמה מתחזקת: הביקורת על ההגירה מתעצמת, תוך שימת דגש רב יותר על גבולות, אכיפה וההבחנה בין חוקי לבלתי חוקי.
הציבור האירופי נוטה לראות בהגירה בלתי-חוקית תופעה "גרועה ביותר" ובעלת תרומה שלילית למדינה. אמנם היחס למהגרים חוקיים שלילי פחות, אך עדיין קיים שיעור משמעותי הסבור שגם רמות ההגירה החוקית היו גבוהות מדי. ככלל, מדינות עם היסטוריה של שיח ציבורי אינטנסיבי בנושא (כמו גרמניה ומדינות צפון-אירופה) נוטות לביקורתיות רבה יותר בהשוואה לאחרות.
תפיסת המציאות מול המספרים
נקודה מעניינת היא שהציבור במדינות המערב נוטה להאמין שמספר המהגרים הלא-חוקיים גדול בהרבה ממספר המהגרים החוקיים:
הנחה זו אינה מגובה בנתונים; בפועל, מספר המהגרים החוקיים גבוה בהרבה.
לדוגמה, שר הפנים הצרפתי חשף לאחרונה כי לפי הערכות הממשלה, בצרפת שוהים כ-700,000 מהגרים "לא מתועדים"*, לעומת כ-9 מיליון אנשים שהיגרו באופן חוקי.
עם זאת, חשוב לחדד את ההגדרות, שכן כאן טמון ההסבר לפער בתפיסה הציבורית:
הגדרת "מהגר לא מתועד" אינה זהה ל"מהגר לא חוקי". מתוך 9 מיליון המהגרים ה"חוקיים", ישנו מספר לא ידוע שנכנסו למדינה בצורה בלתי חוקית ורק לאחר מכן הסדירו את מעמדם (כמבקשי מקלט, פליטים, או תושבים).
ההערכה היא ש-10%–15% מסך המהגרים ה"מתועדים" נכנסו למדינה בצורה לא חוקית.
משמעות הנתונים בצרפת (לצורך פרספקטיבה):
- אוכלוסיית צרפת: כ-67 מיליון איש.
- סה"כ מהגרים (חוקיים): כ-9 מיליון (כ-14% מהאוכלוסייה).
- מתוכם, נכנסו בצורה לא חוקית: כ-1.5 עד 2.5 מיליון איש (כ-2% מהאוכלוסייה הכללית).
- בנוסף, מהגרים לא-מתועדים ("לא חוקיים" קלאסיים): כ-700,000 עד מיליון איש (כ-1%–2% נוספים מהאוכלוסייה).
בסיכום הכולל, בין 2% ל-4% מהאוכלוסייה הם מהגרים שנכנסו או שוהים באופן בלתי חוקי.
(לשם השוואה, הנתונים הרשמיים בצרפת מציינים כי כ-4% מהתושבים מגדירים עצמם מוסלמים).
להבנתי, הסנטימנט השלילי בציבור מופנה בדיוק לפלח הזה של ההגירה. הסקר הרשמי מתעלם מהניואנס הזה ונצמד להגדרות היבשות של משרד הפנים (מתועד מול לא מתועד). התעלמות זו יוצרת את הדיסוננס בין הכמות ה"קטנה" לכאורה (כחצי מיליון לא-מתועדים) לבין הרגשות החזקים בציבור – פשוט כי הציבור תופס גם את אלו שהסדירו מעמד כחלק מהבעיה, מה שמגדיל את המספר האפקטיבי פי חמישה לפחות.
תמיכה בצמצום הגירה ומדיניות גירוש
תמיכה בצמצום/הגברת הגירה בקרב הציבור (פילוח לפי מדינות):
נתון מעניין נוסף נוגע לשאלה "את מי צריך לגרש" בקרב התומכים בגירוש (Deportation/Remigration):
ניתן לראות שההבחנה נעשית בעיקר על בסיס תועלת כלכלית. הסקר לא בחן הבחנה לפי ארץ מקור – שאלות שבדרך כלל נמנעים מלשאול באירופה. הדרישה לשינוי תקנות ההגירה (את מי להכניס) תואמת את הממצאים הללו כמעט לחלוטין.
לסיום, הסקר בחן את תחושת הציבור לגבי השתלבות המהגרים (אסימילציה). קיים פער בין האופן שבו הציבור תופס את התועלת הכלכלית של ההגירה, לבין תפיסתו את יחס המהגרים לערכי המדינה. הפער בין נתונים אלו לבין נתוני התמיכה בצמצום ההגירה מרמז שישנו מקום להתרחבות נוספת של המגמה המתנגדת להגירה.
מקור:
https://yougov.co.uk/politics/articles/53744-what-do-europeans-think-about-immigration